אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה נֶהֶרְגּוּ עַל דָּמוֹ שֶׁלְזְכַרְיָה. רִבִּי יוּדָן שָׁאַל לְרִבִּי אָמָא. אֵיכָן הָֽרְגוּ אֶת זְכַרְיָה. בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים אוֹ בְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ. לֹא בְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְעֶזְרַת הַנָּשִׁים אֶלָּא בְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. וְלֹא נָהֲגוּ בְדָמוֹ לֹא כְדַם הָאַיִל וְלֹא כְדַם הַצְּבִי. תַּמָּן כָתוּב וְשָׁפַךְ֙ אֶת דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּֽעָפָֽר׃ בִּרַם הָכָא כִּ֤י דָמָהּ֙ בְּתוֹכָ֣הּ הָיָ֔ה עַל צְחִ֥יחַ סֶ֖לַע שָׂמָ֑תְהוּ כָּל כָּךְ לָמָּה. לְהַֽעֲל֤וֹת חֵימָה וְלִנְקוֹם נָקָ֔ם נָתַ֥תִּי אֶת דָּמָ֖הּ עַל צְחִ֣יחַ סָ֑לַע בְּלִי הִכָּסֽוֹת׃ שֶׁבַע עֲבֵירוֹת עָֽבְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּאוֹתוֹ הַיּוֹם. הָֽרְגוּ כֹהֵן וְנָבִיא וְדַייָן. וְשָֽׁפְכוּ דַם נָקִי. וְטְימְּאוּ אֶת הָעֲזָרָה. וְשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים הָיָה. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה נְבוּזַרְאַדָּן לְכָאן רָאָה אֶת הַדָּם תּוֹסֵס. אָמַר לָהֶן. מַה טִיבוֹ שֶׁלָּזֶה. אָֽמְרוּ לֹו. דַּם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְאֵילִים שֶׁהָיִינוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מִיַּד הֵבִיא פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים וּשְׁחָטָן עָלָיו (וְאַדַּיִין) [ןָעַדַּיִין] הַדָּם תּוֹסֵס. וְכִיוָן שֶׁלֹּא הוֹדוּ לוֹ תְּלָייָן בְּגַרְדּוֹן. אָֽמְרוּ. הוֹאִיל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא רוֹצֶה לִתְבוֹעַ דָמוֹ מִּיָּדֵינוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. דַּם כֹּהֵן וְנָבִיא וְדַייָן הוּא שֵׁהָיָה מִתְנַבֵּא עָלֵינוּ [כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ]. וְעָמַדְנוּ עָלָיו וְהָרַגְנוּהוּ. מִיַּד הֵבִיא שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה וּשְׁחָטָן עָלָיו. וְאַדַּיִין הַדָּם תּוֹסֵס. בְּהַהִיא שַׁעְתָּא נְזַף בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ בָּעֵי נוֹבַד כָּל אוּמָּתָךְ עֲלָךְ. מִיַּד נִתְמַלֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא רַחֲמִים וְאָמַר. מַה אִם זֶה שֶׁהוּא בָשָׂר וָדָם וְאַכְָזָרִי נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל בָּנַיי. אָנִי שֶׁכָּתוּכ בִּי כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ י֨י אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת בְּרִ֣ית אֲבוֹתֶיךָ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיַּד רָמַז לַדָּם וְנִבִלַע בִּמְקוֹמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
תליין בגרדון. תלה אותן במסרקות של ברזל לגררן:
שְׁנֵי אֲרָזִים הָיוּ סְהַר הַמִּשְׁחָה. בְּתַחַת אֶחָד מֵהֶן הָיוּ מוֹכְרִין אַרְבַּע חֲנוּיוֹת טַהֲרוֹת. וְהָאֶחָד הָיוּ מוֹצִיאין מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים סְאָה גוֹזָלוֹת בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. וּמֵהֶן הָיוּ מְסַפְּקִין קִינִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. טוּר שִׁמְעוֹן הֲוָה מַפִּיק תַּלַת מְאָווְָן דְּגַרְבִּין דְּמַרְקוֹעַ לְקַייְטָא כָּל עֲרוּבַת שׁוּבָּא. וְלָמָּה חָרַב. יֵשׁ אוֹמְרִים. מִפְּנֵי הַזְּנוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִין. שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִין בַּכַּדּוּר. עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עֲייָרוֹת הָיוּ בְּהַר הַמֶּלֶךְ. וּלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם אֶלֶף מִכּוּלָּם. וּכְנֶגִדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם. וְכוּלְּהֶם חָֽרְבוּ. שָׁלֹשׁ עֲייָרוֹת הָיָה קטמוס שֶׁלָּהֶן עוֹלֶה לִירוּשָׁלִַם בַּעֲגָלָה. כָּבוּל וְשִׁיחִין וּמִגְדַּל צְבָעְייָא. וּשְׁלָשׁתָּן חָֽרְבוּ. כָּבוּל מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקֶת. שִׁיחִין מִפְּנֵי כְשָׁפִים. וּמִגְדַּל צְבָעְייָא מִפְּנֵי הַזְּנוּת. שְׁלֹשָׁה כְפָרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא כִפְלַיִים כְיוֹצְאֵי מִצרַיִם. כְּפַר בִּישׁ וּכְפַר שִׁיחְלַייָא וּכְפַר דִּיכְרַייָא. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר בִּישׁ. דְּלָא הֲווֹן מְקַבְּלִין לְעָבוֹרָאִ. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר שִׁיחְלַייָא. דַּהֲווֹן מְרַבְּייָן בְּנֵיהוֹן כְּאִילֵּין תַּחְלוֹסַייָא. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר דִּיכְרַייָא. דַּהֲווֹן כָּל נְשֵׁיהוֹן יָֽלְדָן דִּכְרִין. אִי לָא הֲווָת חָדָא מִינְּהוֹן נַפְקָא מִן תַּמָּן לָא הֲווָת יָֽלְדָא נוּקְבָּה. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים זוּגִים אַחִם כֹּהֲנִים נִישְּׂאוּ לִשְׁמוֹנִים זוּגוֹת אֲחָיוֹת כֹּהֲנוֹת בְּלַיְלָה אֶחָד בְּהָדָא גּוּפְנָא. חוץ מֵאַחִים בְּלֹא אֲחָיוֹת. מֵאֲחָיוֹת בְּלֹא אַחִים. חוּץ מִלְּוִיִּם. חוץ מִיִּשְׂרָאֵל. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים חֲנוּיוֹת שֶׁלְאוֹרְגֵי פַּלְגֵּס הָיוּ בְמִגְדַּל צְבָעְייָא. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. שְׁמוֹנִים חֲנוּיוֹת שֶׁלְמוֹכְרֵי טַהֲרוֹת הָיוּ בִכְפַר אִימְרָא. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. שֵׁמוֹנִים 25a שִׁידּוֹת שֵׁלְמַתֶּכֶת הָיוּ בְשִׁיחִין. אָמַר רִבִּי יַנַּיי. שִׁידָּה לָא הָֽיְתָה בְיָמֵינוּ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָא. אִימֵּר הִיא הָֽיְתָה קְטַנַּה שֶׁבַּמִּשְׁמָרוֹת. וְהִיא הָֽיִתָה מוֹצִיאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף פִּרְחֵי כְהוּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
לא היתה בימינו. לא נראית בימינו שידה של מתכות כזו שהיתה בימיהם:
שידות. עגלות כמו תיבות:
אורגי פלגס. פליוס הנזכר בפ' כט דכלים ובשאר מקומות ושם סודר הוא:
תחלוסיא. כרישין:
גופנא. שם מקום:
דגרבין דלמרקיע לקייטא. של חביות ממיני מרקחת בהקיץ בכל ע''ש שקנו לכבוד שבת:
שהיו משחקין בכדור. בשבת:
קטמוס. הקטן שבהן היה עולה לירושלים בעגלות צב:
לעבורא. לאורח העובר עליהן לא היו מקבלין אותו:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה בָּֽרְחוּ לָהֶם לְתוֹךְ קַלְתּוּתִים שֶׁלְבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכוּלְּהֹם נִשְׂרְפוּ. וּבִכּוּלָּם לֹא נִשְׁתַּייֵר אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מוּצָּל מֵאֵֽשׁ׃
Pnei Moshe (non traduit)
קלתיתים. מחילות וחדרים טמונים:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה (בָֽקֵעוּ) [בָּֽרְחוּ] לְתוֹךְ חַייָלוֹתָיו שֶׁלְנְבוּכַד נֶצַר. וְהָֽלְכוּ לָהֶן אֶצֶל יִשְׁמְעֵאלִים. אָֽמְרוּן לוֹן. הָבוּ חָן נִישְׁתֵּי דַּאֲנָן צָהֵיי. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶן מִינֵי מְלוחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחוֹת. אָֽמְרוּן לוֹן. אָֽכְלוּן וְאַתּוֹן שָׁתֵיי. וְכֵיוָן דַּהֲוָה חַד מִינְּהוֹן שָׁרֵי זִיקָא וִיהַב לֵיהּ גַּו פּוּמֵיהּ. הֲוָה רוּחָא נְפַק וַהֲוָה חֲנַק לֵיהּ. הָדָא הוּא דִכְתִיב מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב. מְטוּל רַב בַּעֲרָבִייָא. בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ. מִי נְתוּנִים בְּיַעַר הַלְּבָנוֹן בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ. אֶלָּא אוֹרְחוֹת דְּדָֽנִֽים׃ כֵּן אוֹרַחְהוֹן דִּבְנֵי דוֹדַייָא עָֽבְדִין. יִשְׁמָעֵאל שֶׁצָּמָא לֹא לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם. וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם. לָא מִן טֵיבוּתְכוֹן אָתוּן לְגַבֵּיכוֹן. כִּֽי מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ תֶ֣רֶב נְטוּשִׁ֗ה. שֶׁלֹּא רָצוּ לְשַׁמֵּר אֶת שְׁמִיטֵּיהֶם. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְשְׁטַתָּ֗הּ. וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ח. שֶׁלֹּא רָצוּ לְשַׁמֵּר שַׁבְּתוֹתֵיהֶם. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דֹֽורְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּ֡ת. וּמִפְּנֵ֖י כּוֹבֶד מִלְחָמָֽה׃ שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִלָּחֵם בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁלְתּוֹרָה. [כְּמַה דְאַתְּ אָמַר] עַל כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמוֹת י֨י.
Pnei Moshe (non traduit)
מטול רב. משא גדול של פורעניות על אלו ערביא:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְתְּ וְעַד אַנְטִיפַּרִיס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַייָרוֹת הָיוּ. הַקְטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָֽיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. דִּכְתִיב בָּהּ וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית שֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּֽאֲר֣וֹן י֨י וגו'. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַייָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָֽפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
מגבת וכו'. גריס להא לקמן בפ''ק דמגילה ואלו מרוח אחת היו. של המקו' מגבת ועד אנטיפרס ועכשיו אם את מבצע לה לנטוע בה קנים כל כך לא יספיק לחזוק אותן מפני שקפצה ונתקמצה לה א''י:
אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בּוֹא וּרְאֶה מַה חֲצִיפָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא עוֹשָׂה פֵירוֹת. מִפְּנֵי מָה הִיא עוֹשָׂה פֵירוֹת. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְזַבְּלִין אוֹתָהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהוּפְכִין אֶת אֲפָרָהּ. עוֹבְדָא הֲוָה בְּחַד דַּהֲוָה קָאִים זְרַע בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל. וְכָבַשׁ יָדֵיהּ וּנְפַק עַפְרָא יְקִידָא וְאוֹקִיד זַרְעָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני שהופכין את עפרה. מה שלמטה למעלה ואין שלמטה בכלל גפרית ואש וגו' וכהאי עובדא וכו' שרצה לזרוע מבלתי הפוכה ונפק עפרא יקודא ואוקיד זרעא:
מפני שמזבלין אותה. הרבה יותר מדאי וגבה הקרקע ואותה אינה בקללה:
אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר מַרְוַח וּמַלְבּוּשׁ. בְּרַם מַרְוַח וּמַתְקָנָה. כֵּן אֲנָן אָֽמְרִין. הָדֵין קַצְרָא אֲסִיר לֵיהּ מֵיעֲבֲד עִיבִידְתֵּיהּ. מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹנָה. שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. (לְתוֹסֶפֶת) [לְתִסְפּוֹרֶת] הוּשְׁבָה. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מוּתָּרוֹת. לְאַחֲרָיו מָהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְאַחֲרָיו אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לְאַחֲרָיו מוּתָּר. דְּרָשָׁהּ רִבִּי חִייָה בַּר בָּא לְצִיפּוֹרָאֵיי וְלָא קִבְּלוּן עֲלֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי אִימִּי לְרִבִּי [יָסָי]. וְאִין בֶּן אֲחוֹי שֶׁלְרִבִּי חִייָה הַגָּדוֹל חָלוּק עָלָיו. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירושׁ פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְאַחֲרָיו אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לְאַחֲרָיו מוּתָּר. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר מִן דַּהֲוָה תִשְׁעָה בְאָב נְפַק הֲוָה מַכְרִיז. יִפְתְּחוּן סַפָּרַייָא וּמָאן דְּבָעֵי יַסְפְּדָא יַסְפִּד. כָּתוּב וְהִשְׁבַּתִּי֙ כָּל מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חָדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מֽוֹעֲדָֽהּ. דְּרוֹמָאֵי נְהָגִין חַגָּ֖הּ. צִיפּוֹרָאֵי נְהָגִין חָדְשָׁ֣הּ. טִיבֵּרִיָאֵי נְהָגִין שַׁבַּתָּ֑הּ. חָֽזְרִין רַבָּנִין דֵּטִיבֵּרִיָּא לְמִינהוֹג כְּרַבָּנִין דִּצִיפּוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דאת אמר שאסור לכבס מרווח ומלבוש כמו מחוור ומלבוש כלומר לכבס כדי ללבוש אבל מחוור ומתקנה לתקן ולהכין ללבוש אחר התענית מותר דכן אנון אמרין בתמיה דהדין קצרא שהכובס הזה אסור ליה מיעבד עיבידתא בשבוע זה והלא משום כדי חייו הוא עושה. מתניתא פליגי על רבי יונה. דקתני שבת וכו' ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת והרי זה הוא להכין ללבוש אחר התענית ואפילו הכי דוקא בחמישי מותר מפני כבוד השבת אבל לא בשאר ימי השבוע וקשיא לר' יונה:
לתספורת הושבה. זה הא דקתני בחמישי הוא דמותרין לספר הוא דקתני אבל לכבס כדי ללבוש אחר התענית אף בשאר ימי שבוע מותר:
תשעה באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרות. שבוע שלפניו ושלאחריו שאין כאן שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכו:
לאחריו מהו. אסתם שבוע שחל להיות ט''ב בתוכו קאי ולאחר התענית מהו:
לאחריו אסור. ג''כ מלספר ומלכבס דכל השבוע שט''ב חל בתוכו אסור:
דרשה ר' חייא בר בא לציפוראי. להתיר לאחריו ולא קבלון עליהן:
אמר ר' אימי לר' יוסי. וכי אין בן אחוי של ר' חייה הגדול והוא רב חלוק עליו על ר' חייה בר בא שמתיר א''ל בפירוש פליגי בהא ר' יוחנן ור''ל ודרש להו כהאי דר''ל:
מה עבד לה. ר''ש בן לקיש להא דרב:
פתר לה. להא דרב שאוסר לאחריו בתשעה באב שחל להיות בשבת דלא סבירא ליה להא דר' אחא בשם ר' אבהו דלעיל וטעמא שאם אין אתה אוסר מיהת לאחריו א''כ לא נהגו תקנת איסור בשנה זאת:
ולית ש''מ כלום. לתשעה באב שחל באמצע השבוע לאסור לאחריו:
הוה מכריז יפתחון ספריא. כליהם לספר ומאן דבעי מספרא יספר דכיון שיצא ט' באב הכל מותר:
דרומאי. אנשי דרום:
נוהגין חגה. מר''ח אב נוהגין איסור:
ציפוראי נהגין חדשה. כל חודש אב נוהגין באיסור:
טיבראי. אנשי טברייא נוהגין שבתה כדתנן במתני' וחזרו רבנן דטביריא להחמיר לנהוג כרבנן דציפורין:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּבִנְייָן שֶׁלְשִׂמְחָה. אֲבָל אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גּוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּכוֹתְלָא דְגָנַיי בֵיהּ. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹר בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר שְׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה. בְּמֹאזְנַ֥יִם לַעֲל֑וֹת הֵ֗֝מָּה מֵהֶ֥בֶל יָֽחַד׃ וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַייְמַה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אמר ר' יהושע בן לוי וכו'. גריס להא לעיל סוף פ''ק עד ואפילו כן לא קיימה וע''ש:
משנה: מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְשִׂמְחָה׃ שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יָיִן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יְשַׁנֶּה. רִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב בִּכְפִיַית הַמִּיטָּה וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
בכפיית המטה. שכופה המטה על פניה ולא ישכב אלא ע''ג הקרקע ואין הלכה כר''י שלא הודו לו חכמים:
ישנה. אם היה רגיל בשני תבשילין יאכל תבשיל אחד היה רגיל בשתי כוסות של יין ישתה כוס אחד וכיוצא בזה ואין הלכה כרשב''ג:
מתני' ערב תשעה באב לת יאכל אדם שני תבשילין. המתבשלין בשתי קדירות כגון בשר ודגים וכיוצא בהן. לא יאכל בשר ולא ישתה יין וכל זה דווקא משש שעות ולמעלה ובסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול אחריה סעודת קבע אבל קודם לכן אפילו הוא מפסיק בה או בסעודה שאינה מפסקת אפי' לאחר חצי היום שרי:
ובחמישי. כשהיו מקדשין על פי הראייה וחל ט''ב להיות בערב שבת מותרין לספר ולכבס בחמישי שלפני התענית מפני כבוד השבת:
שבת. שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה אסורין מלספר ולכבס כל אותו שבוע עד שיעבור התענית:
מתני' משנכנס אב ממעטין בשמחה. כדמפרש בגמרא בבנין של שמחה וכו':
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. חָרַשׁ רוּפוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת אֶת הַהֵיכָל.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה בְמַפַּלְתָּהּ שֶּׁלְתַּדְמוֹר. שֶׁהִיא הָֽיְתָה שׁוּתֶּפֶת בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וּבְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשִּׁינִי. בְּחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנִים אֶלֶף קַשָּׁטִים. וּבְחֻרְבַּן הַשִּׁינִי הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנַת אֲלָפִים קַשָּׁטִים.
Pnei Moshe (non traduit)
קשטים. כמו קשתים המורים בקשת:
תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא נִרְאֶה עוֹף טַס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַה טַעַם. מֵע֤וֹף וְעַד בְּהֵמָ֔ה נָֽדְד֖וּ הָלָֽכוּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא גָלֹו יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל נָֽטְעוּ תְמָרִים בְּבָבֶל. עַל יְדֵי שֶׁיְּהוּ לְהוּטִים אַחַר מְתִיקָה. שֶׁהִיא מְרַגֶּלֶת אֶת הַלָּשׁוֹן לַתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דֵּרִבִּי אַבָּהוּ. שְׁבַע מְאוֹת מִינֵי דָגִים טְהוֹרִים וּשְׁמוֹנֶה מְאוֹת מִינֵי חֲגָבִים טְהוֹרִים וּלְעוֹף אֵין מִסְפָּר כּוּלְּהֹם גָּלוּ עִם יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל. וּכְשֶׁחָֽזְרוּ כּוּלְּהֹם חָֽזְרוּ עִמָּהֶן חוּץ מִן הַדָּג הַנִּקְרָא 25b שִׁיבּוּטָא. וְדָגִים הֵיאַךְ גָּלוּ. רִבִּי חוּנָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. דֶּרֶךְ הַתְּהוֹם גָלוּ וְדֶרֶךְ הַתְּהוֹם חָֽזְרוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שיבוטא. הוא קולייס האספנין הנזכר בשבת ולא חזר מפני שאין לו שדרה קשה:
אחר מתיקה. לפי שמין מתיקה מרגלת את הלשון לתורה וכשיגלו לשם יהו עוסקין בתורה:
בהמה. בגימטרי' נ''ב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source